וקצת יותר אישי.. 
גדלתי במושב עין יהב בערבה, בין שורות העגבניות והפלפלים וחבילות חוטים קופסאות כפתורים ומכונות התפירה של אמי.  לא גדלתי בבית של רעיונות. גדלתי בבית שכל הזמן עושים בו משהו, מייצרים משהו, רואים משהו גדל, מתפתח, נוצר. משהו שאחר כך קוטפים ומבשלים ואוכלים, או כזה שגוזרים ומודדים ותופרים ולובשים. הידיים שלי היו תמיד עסוקות בלגדל משהו.. ליצור משהו פיזי.

הנה הדברים שאני יודעת לעשות: אני יודעת לסקל אבנים, לזרוע, לדלל, לדשן, להעביר קוי מים, לקטוף, למיין, לארוז, להעמיס, לנהוג על טרקטור, לנהוג על טוסטוס, לקטר שאין לי כוח לקום לשדה, ואני יודעת גם לאכול לחם שחור אחיד עם מרגרינה ופרוסות בצל על ארגז הפוך באמצע יום עבודה בשדה. אני יודעת לתפור על מכונת תפירה על מכונת אובר לוק תעשייתית וגם על מכונה כמו של פעם, כזו שצריך להניע עם הרגל.  אלו קורות החיים שלי. שקרו וחיים. עולם התוכן הרגשי של שדה הלידה הפך להיות נושא החקר שלי ב 20 שנה האחרונות. מתוכו התפתח תחום הB.O.T שעוסק בתהליכים הפנימיים שמתהווים בתקופה הזו, בהתרחשות שמתחת לפני הקרקע ובמה שנרקם וצומח מתוכנו.

 
אשמח לשוחח ואפשר לכתוב לי לכאן:
Keren.f.gadasi@gmail.com