כל הזכויות שמורות ל B.O.T | Birth Oriented Thinking | תקשורת בשדה הלידה

ספריית מאמרים | עבודה עם סיפורי לידה

כדי לטפל בפצע צריך לדעת שהוא שם

אישה פצועה שומרת עמוק בתוכה את הפצע. לימדו אותה להראות יפה, לימדו אותה לכבוש את זעמה, לימדו אותה לשתוק.  אף אחד לא רוצה לראות את הפצע והיא למדה להסתיר אותו עד שנהיה נסתר גם מעיניה עצמה.   אבל הלידה חושפת פצעים.  יש נשים שאצלן ההיריון מביא איתו חשיפה של פצע, ויש שההנקה או האמהות נוגעות בפצע, מגרות את השכבה שמעליו, מגלות אותו.     זו תקופה שנוגעת. וכשנוגעים מרגישים. 


הגוף הפיזי יודע: כשמשהו פוגע בגוף, כתגובה מע' החיסון שולחת תאים מיוחדים ה'בולעים' ומפרקים את הגורם הזר . אבל זוהי רק התגובה הראשונית כדי לעצור את ההתפשטות.  זה לא מספיק, צריך גם להודיע לממלכה שחלק ממנה פגוע ושצריך לשלוח עזרה. תאים שנקראים מאקרופאג'ים יוצרים תהליך של יידוע של שאר המערכת שיש בעיה. הם עושים זאת על ידי כך שהם מציגים חלקים של הגורם הזר, הפולש, על פני קרומית התא שלהם עצמם.  וכך,  הם 'מודיעים'  לכל, שהתרחשה פגיעה והמערכת מתעוררת ומתגייסת לתגובה. 

" אני לא יודעת" אומרת לי רונית,  "זו הייתה חוויה קשה בשבילי למרות שלא היה שום דבר חיצוני שעשה את זה. כולם אומרים לי איזה מזל יש לי שהייתה לי לידה ראשונה כזו. וגם האיש שלי חווה אותה כטובה ולא מבין מה הסיפור שלי".  היא הגיעה לכאן מחפשת. הגיעה כדי לפגוש את המשהו הקשה הזה שחוותה בלידה. הוא מבקש הכרה. הוא רוצה שייראו אותו, ואף אחד מסביבה לא הסכים לראות אותו איתה עד עכשיו. אנחנו רוצים שהלידה תהיה לידה יפה, שהסיפור יהיה סיפור טוב, ונדמה לנו שאם יש שם חלק שמכיל כאב זה מקלקל. 


"מה שאנו מבטלים ואיננו מסכימים להרגיש, נשאר אותו הדבר. כאשר אנחנו מרגישים, הוא יכול להשתנות." 

עור פצוע מחלים טוב יותר כשהוא חשוף לאוויר [1].

 

 
1. ג'נדלין, יוג'ין, התמקדות , הוצאת מרקם