B.O.T זה לא טיפול #1
כי המושג 'טיפול' כפי שהוא מוכר מייצג תבנית מאד מסוימת של מערכת יחסים הירארכית. (זו תבנית שהתקבעה בתודעת הציבור גם אם נכונה הטענה שהעולם הטיפולי כבר השתנה). וכי זו תבנית שאינה מתאימה לאופי היחסים שקיים בשדה הלידה בין נשים לבין אנשי/נשות מקצוע, ואינה מבטאת את מוד התקשורת שאנחנו מכוננות.
כי ההפיכה להורה דורשת בנייה של מערכת יחסים שונה עם העצמי, ועם האחר. כלומר, לא עוד תלות באדם אחר שאחראי על הידע רופא/מטפל/יועץ /אמאאבא –  אלא פיתוח יכולת ההבחנה הפנימית, תמיכה בהתפתחות האינטליגנציה ההורית ובנייה של הביטחון להקשיב לה.
כי היריון-לידה-הנקה-אמהות זו תקופה שבה מתבקשת התפתחות של ריבונות אישית ולכן נדרש כאן מודל אחר של תקשורת עם אנשי מקצוע, תקשורת שמהווה מצע לגדילה עצמאית ובניית העצמי ההורי.

B.O.T זה לא טיפול #2
כי בשונה מאינטראקציה טיפולית מסורתית,  לאינטראקציה המקצועית בשדה-הלידה אין סטינג קבוע ולפעמים זה אפילו סטינג פרוע:

• זה מפגש שקורה תוך כדי החיים – תוך כדי לידה, תוך כדי הנקה, תוך כדי הטיפול בתינוק, תוך כדי ההיריון שמתפתח.

• המפגש יכול להתקיים בשעה שנקבעה מראש, אבל גם בכל שעה אחרת 'כי הצירים מתחילים' או כי 'התינוק לא רגוע'.

• הקשר לא תמיד מוגבל ל'זמן-פגישה' – אנחנו עונות לשאלות טלפוניות באמצע היום והלילה על נושאים שונים בנוגע למצב גופני ורגשי הקשורים להריון לאחרי הלידה או לטיפול בתינוק.

• המיקום אינו קבוע ולעיתים אינו ידוע מראש- המפגש יכול להתקיים בקליניקה, אבל הוא יכול גם להתרחש בבית האישה, ולפעמים גם בתוך בית החולים. והסטינג לא ממש סטרילי… בחלק מהמקרים התהליך כולל בתוכו חשיפת הגוף, ומגע פיזי הוא פעמים רבות חלק בלתי נפרד מהמרחב הזה, ומהריפוי שבו. והמפגשים כוללים לעיתים גם את בן הזוג, את האם או החמות, וגם מלווים אחרים כמו אחותה, או חברה טובה שמלווה אותה בתקופה הזו.

 
B.O.T זה לא טיפול #3
כשאישה מגיעה לקורס הכנה ללידה, לבדיקה רפואית, לייעוץ הנקה או לשיעור יוגה היא אינה מצפה להיכנס לתהליך טיפול-רגשי. רופאת נשים, מיילדת או יועצת הנקה (ונשים ממקצועות לידה נוספים) הן נשות מקצוע בתחומן ולא התכוונו להיות פסיכותרפיסטיות לרוב. (ולרוב גם אין להן אפשרות להעניק טיפול רגשי במסגרת הזמן של המפגש המקצועי, גם אם הוכשרו לכך).
בכל זאת, ברור כי ההיסטוריה של האישה או רגשותיה אינם נשארים מחוץ לחדר כשהיא עוברת בדיקה גניקולוגית, מנסה להניק  או מתכוננת ללידה. בכל זאת, צריך לקחת בחשבון שאינטראקציות עם אנשי מקצוע בשדה הלידה (טיפולי  פוריות/בדיקות בהיריון/חדר לידה ועוד) הן מצע להצפה של טריגרים (המפגשים יכולים להיות קשורים לחשיפה או חדירה לגוף , שיחה על נושאים אינטימיים, התמודדות עם  כאב פיזי, עם דימוי גוף, עם פחד מהעתיד הלא ידוע).
כלומר ההיבטים הרגשיים הינם חלק בלתי נפרד ממה שקורה במפגש מקצועי/רפואי – לא משנה מה כותרתו או מטרתו המוצהרת, וככאלה הם  צריכים לקבל התייחסות ראויה במקביל לסוגיות האחרות. אבל אני רוצה להעז ולומר עוד יותר מכך –  דווקא המפגשים המקצועיים הללו  שצוינו כאן ושאינם נתפשים כטיפול רגשי או נפשי – דווקא כי הם יכולים להיות כל כך מציפים  - במיטבם הם מייצרים עבור נשים הזדמנות  משמעותית לשינוי ואפילו הזדמנות להתפתחות אישית משמעותית. והניסיון שלנו מספר כי נוכחות מסוג מסוים ודרך תקשורת מסוימת (אותם ה B.O.T  מציע)  בכוחם לאפשר קרש קפיצה לצמיחה אישית מואצת עבור האישה ובו בזמן אף להגביר  משמעות מקצועית ואישית עבור איש/אשת המקצוע.

בכל זאת..  אולי אפשר גם לקרוא לזה טיפול לפעמים..  כי הרבה איכויות תרפויטיות מתרחשות בתוך מפגשים עם אנשי מקצוע בתקופה הייחודית הזו וכי לרוב נצא ממפגש שכזה עם תחושה חדשה, עם תחושה שמשהו אכן השתנה. (טופל?).
כי שינויים יופיעו במקומות לא צפויים: למשל, כשדווקא הסטינג הלא קבוע יצר איזה מודלינג אחר עבור האישה ואיפשר לה את ההזדמנות לנהוג באופן אחר מכפי שהייתה רגילה ולקחת חופש מההגדרות החברתיות-תרבותיות שאוחזות בה, או למשל כשאשה מתארת איך רק מעצם החוויה של בדיקה ואגינלית קשובה (לראשונה!) ושיחה פתוחה וכנה בעקבותיה – כיווץ של שנים השתחרר.  או כשמתוך מפגשים שמתמקדים בעיבוד חווית הלידה הקשה או בליווי רגשי בתוך קשיי ההנקה  או בניסיונות הכניסה להיריון – גם איזורי חיים אחרים משתנים: התחושה במקום העבודה קיבלה משמעות חדשה,  רעיון ישן ששכב מאובק על המדף קיבל שוב חיים או מערכות יחסים משפחתיות שהשתפרו ואף צמחו לכיוונים חדשים.

ואפשר כנראה גם למצוא עוד דרכים אחרות לקרוא לזה , דרך מושגים חדשים או שמות נוספים שהולמים את הדרך הזו.