תופעות של נתק וזיכרון נעלם הינן תופעות מוכרות בעקבות אירועים טראומטיים. אנשים עם פוסט טראומה חיים עם התופעות הללו במינונים שונים למשך תקופות ארוכות ולפעמים כל החיים. עם זאת, חשוב להבין משהו על התופעות הללו בהקשר של תהליך לידת תינוק: זוהי צרימה בלתי נסבלת עבור האם, כשתחושת הנתק מתפשטת ברגעים בהם החיבור הוא הכל.
 

כמה מילים על זיכרון: הזיכרון הרגיל שלנו הוא בעיקרו דקלרטיבי, הוא נגיש למודעות, יש תחושה של רציפות ואנחנו יודעים לספר אותו. הזיכרון הטראומטי לעומת זאת, הוא זיכרון לא מאורגן, מקוטע, חלקי, והרבה פעמים יתואר כ"מחורר" וחסר.
ולמרות שלא כל לידה היא לידה טראומטית כמובן, חשוב לשים לב שאנחנו עדיין שומעות הרבה נשים שמתארות חוויה של חורים בזיכרון, בהקשר של סיפור הלידה. זו תופעה שקשורה לעיתים גם למצב ההכרה השונה המאפיין לידות,  מצב הכרה שאותו החוקרת אורלי דהאן מכנה: "תודעת לידה".

בקצרה – המנגנון הוא כזה: כאב, בהיותו גורם לסטרס, מביא לייצור של אדרנלין. כאשר אדרנלין מיוצר ברמות גבוהות הוא גורם לתגובת אוקסיטוצין פרדוקסלית. הפעולה המשותפת של אוקסיטוצין ואדרנלין מגרה את ייצור האנדורפינים  שגם מפחיתים את התפיסה של הכאב וגם משרים מצב הכרה שונה בלידה. 
 

"תודעת לידה", כפי שקוראת למצב ההכרה הזה, החוקרת אורלי דהאן, מתאפיין בהיפו-פרונטליות חולפת - ירידה זמנית בפעילות האונה הקדם מצחית. מה זה אומר?  שבנוסף להפחתה בתחושת הכאב בלידה, יש גם שיבוש תחושת זמן ועמעום החושים שפונים החוצה. זוהי תופעה בעלת ערך בשלב האינטנסיבי של הלידה שמאפשרת לאישה להיות לגמרי בעולם משלה, ב labor land.  עם זאת, בחלק מהמקרים, בתנאי סביבה מסוימים - זהו מצב שעשוי ליצור חוויה של  'חורים'  - איזורים של נתק ברצף הזיכרון החוויתי.

 

למה למתודה שבונה סיפור דרך יש משמעות כל כך גבוהה בלידות ?

כי נשים מתארות חוויה של הליכה לאיבוד - ביטויים כמו: "לא ידעתי איפה אני", "הלכתי לאיבוד", "איבדתי את עצמי", "נעלמתי", "אני לא זוכרת שילדתי", חוזרים על עצמם בתיאורי לידות שבהן היו חוויות קצה, וללכת לאיבוד בלידה של עצמך זו חוויה שלא עוזבת. 
עם זאת, לעיתים אלו הן מטאפורות שנאמרות ללא מודעות ובתוך שטף הדיבור הרגיל - ואל הביטויים האלו בשיחה נרצה לחדד את ההקשבה ושם לעצור ולברר איתה עוד. כי הם מסמנים איזורי פער או נתק.

**

לכן, במודל לעיבוד לידה אנחנו מדגישות את השלב של בניית סיפור דרך, כי אחת הדרכים שעוזרות לתהליך של עיבוד הלידה, הבדיקה, ההפלה או הניתוח, היא בנייה של סיפור כרונולוגי שהוא קצת כמו לעזור לה ליצור לעצמה מפה ראשונית. זהו מהלך שמאפשר להפוך את החוויה הכאוטית שלפעמים גם כוללת חלקים חסרים בזיכרון, לסיפור דרך שהיא יכולה להתמקם בתוכו.

*****
קרן פרידמן גדסי,  מרץ 2023