ספריית מאמרים | תחום הB.O.T מנקודות מבט שונות

לידה במדינה זרה: החוויה של יולדות ישראליות בחו"ל
מאמר מאת שי שנער*

הגירה למדינה אחרת היא חוויה של מעבר בין עולמות, בין מצב קיים למצב חדש לגמרי. כך גם לידה. השינוי, המעבר בין ההיריון לאמהות, דומה למעבר של הגירה לארץ חדשה. בשני המקרים מדובר במעבר לא פשוט הדורש הסתגלות למרחב חדש ולסיטואציה לא מוכרת, בשניהם אנחנו משילות זהות קיימת ונדרשות לבנות זהות חדשה ובשני המעברים אנחנו נדרשות ללמוד שפה "זרה" (גם "שפה הורית" היא שפה "זרה" שיש ללמוד אותה).

 

שלבי מעבר מלווים בחוסר וודאות ובאופן טבעי נוטים להציף אצלנו חששות וחרדות, על אחת כמה וכמה לידה ועוד יותר ללדת בחו"ל. השילוב של שני "מעברים" מזמן התמודדות כפולה: הלידה מביאה עימה שינוי מהותי, עמימות וחוסר שליטה (שקיימים באופן טבעי בלידה) וזו מתרחשת בסביבה שונה.

 

מתוך רצון להבין לעומק את החוויה הייחודית של לידה בחו"ל עבור ישראליות, וההכרה שזהו נושא שקוף שעדיין לא מיפו אותו, הזמנתי ישראליות שילדו במקומות שונים בעולם ליצור עמי קשר. ההיענות הייתה רבה ומהירה. בעקבות השיחות נחשפתי לאתגרים שליוו אותן בתקופת הלידה אך גם להיבטים החיוביים של לידה בחו"ל. ויש כאלה, למשל ההזדמנות לצמיחה אישית והתפתחות הורית.

 

חווית הלידה עצמה משתנה בין אישה לאישה בהתאם למדינה בה היא חיה, לנסיבות החיים והלידה עצמה, מערך התמיכה שיש לה ועוד, אך מצאתי גם זוויות אוניברסליות ומשותפות לרוב היולדות. מתוך השיחות שקיימתי עם נשים ועם חיבור לחוויה האישית שלי של מעבר בין מדינות עם תינוקת, אציג כאן את התמות המרכזיות שזיהיתי בנוגע ללידה בחו"ל.  

 

 הבחירה שלי לבחון את הנושא הזה ולכתוב עליו היא גם כדי לאפשר זאת לנשים שיולדות בחו"ל. אני מאמינה שחשיפה וחשיבה מקדימה על הנושא יכולה לתרום להגדלת הביטחון האישי ולקדם חוויית לידה וחוויה הורית מיטיבה יותר. תוך כדי קריאה, כל אחת מוזמנת להרגיש מה מדבר אליה, עם מה היא מזדהה, מה עלול לגרום לה לתגובה שלילית (ואולי לדלג עליו) וכמובן לבדוק איזו פעולה או הכנה מוקדמת, מתאימים לה לעשות לקראת הלידה.

 

תודה לנשים ששיתפו אותי בפתיחות ונדיבות בסיפור הלידה והאימהות שלהן. על אף שהנשים ששוחחתי איתן פזורות ברחבי העולם, היכולת להקשיב וללמוד על החוויות המשיקות וכמו להחזיק אותן ביחד, העניקה לי חיבור ותחושה של שייכות וקהילתיות. דבר יקר ערך בחוויה היומיומית של להיות אמא בחו"ל.

 *במאמר יש מספר דוגמאות אישיות אך השם והפרטים שונו לצורך שמירה על פרטיות הנשים.

 

נקודות מרכזיות שעולות סביב לידה בחו"ל:  

 

1. הדבר הראשון שחשוב בעיני להכיר בו הוא שללדת בחו"ל הוא מצב ייחודי. כעת אפשר לבחור לצאת לבירור אישי: מה זה אומר עבורך ללדת כאן? לאיזה סוג הכנה/ מידע נוסף את זקוקה? איזה סוג תמיכה את צריכה לקראת ואחריי לידה?  

 

לדוגמא: אורית משתפת שביקשה מצוות ביה"ח להתייחס אליה כאילו היא יולדת בפעם הראשונה למרות שהייתה זו הלידה הרביעית שלה. זו הפעם הראשונה שהיא יולדת בחו"ל והכל הרגיש זר ושונה. השיח המקדים עם הצוות אפשר לה להרגיש מוכלת יותר ולהפחית ציפיות שהרגישה שיש ממנה ואולי מעצמה. 

 

2. חוויית ההתמקמות במדינה זרה היא תהליך מתמשך ולא לינארי. זה טבעי שגם מישהי שגרה בחו"ל הרבה זמן, תחווה קושי מתגבר בתקופת ההיריון והלידה. תחושות שקשורות לזרות, חוסר שייכות, בדידות וגעגוע יכולות להתעצם עם ההיריון והלידה. 

 

3. תחושת ה"בין לבין" היא חוויה שמרגישות הרבה נשים שגרות בחו"ל. ההרגשה ש"חלק ממני נמצא במדינה בה אני חיה וחלק ממני נמצא בארץ",או כאילו "אני לא פה ולא שם", הם תיאורים רווחים. התחושה המתוארת היא לא פשוטה אך ההכרה בה עשויה לעיתים לתת בהירות והבנה לגבי המצב הרגשי ולהגביר את היכולת לחוש חמלה כלפי עצמך. להכיר בתחושות האלו יכול לעזור לבחור בפעולות שיעזרו בחיזוק חוויה של שייכות. למשל, הצטרפות לקבוצה חברתית מקומית, טיפוח הבית או כל דבר אחר שיעזור לך לחוש יותר מקורקעת וש"הגעת הביתה". בלידה עצמה, היכולת להבין איפה את, לחוש יותר מקורקעת ויותר ב"כאן ועכשיו" – הוא צורך בסיסי, המאפשר לך להיות יותר בקשר וחיבור עם עצמך ועם הגוף שלך.

 

4. שפה זרה היא אחד האתגרים המשמעותיים כשחיים במדינה בחו"ל, ועל אחת כמה וכמה בהליך הלידה. שפה זה הדבר הכי בסיסי וראשוני ליצירת קשר, הבנה וביטחון. נשים רבות לוקחות מלווה מקומי או לפחות דובר את השפה המקומית. כמו כן, ישנם בתי חולים שמציעים שרות של מתרגם, נוכח או טלפוני. מספר היבטים חשובים בהקשר של שפה:

 

*חשוב לחשוב על הצורך במתרגם או מלווה דובר השפה לא רק בלידה עצמה אלא גם לאחר הלידה,  במקביל לטיפול ביולדת ובתינוקה.  

 

*גם משפחות שדוברות את השפה המקומית ביומיום, לא בטוח דוברות את השפה 'המיילדותית' כלומר את הטרמינולוגיה המקצועית הקשורה בלידה, או זו הדרושה להמחשת תחושות וצרכים בעת לידה.    

 

*במהלך הלידה אנשי הצוות הרפואי כנראה ידברו ביניהם בשפה הזרה. זו סיטואציה שעלולה לעורר חרדה אצל נשים, משום כך, רצוי להדריך את המלווה/מתרגם להיות ער למצבים אלו ואולי להעביר מסר כללי כמו "הכל טוב" כשהצוות מדבר בינו לבין עצמו.

 

*לידה אינה סיטואציה יומיומית אלא איזשהו מצב קיצון. לכן, גם כאשר אישה דוברת את השפה המקומית- היא לא תמיד תהיה נגישה עבורה בזמן לידה. נשים משתפות שבזמן הלידה פתאום "נעלמו להן המילים" והשפה היחידה שהייתה נגישה עבורן היא שפת האם שלהן. 

 

*חשוב להוסיף כי לצד האתגרים, יש נשים שרואות באי-הבנת השפה דווקא דבר חיובי אשר עזר להן להכנס עוד לתוך עצמן, אל גופן ולסנן 'רעשי רקע' במהלך הלידה. יש נשים שתיארו שלא נזקקו לשפה ורבלית והצליחו לתקשר עם הצוות הרפואי גם ללא שפה, כאשר הצוות היה רגיש ויצירתי מספיק.   

 

5. פער תרבותי. לא תמיד אפשר להבין ולהבחין באופן ברור מהו, לפעמים תהיה זו פשוט איזושהי תחושה או הרגשה שמשהו כאן מתפספס או שלא ממש מבינים אותי. אביא להלן מספר דוגמאות, לא כל דוגמא באה עם מסקנה כלשהי אלא כדי לתאר את מנעד החוויות שנשים מתארות.    

 

לדוגמא: שמרית משתפת שרופא הנשים הכניס לתיק הרפואי שלה את הכותרת "אי-הבנה תרבותית". לדבריה, הדבר נבע מהישירות 'הישראלית' בה היא רגילה לתקשר. היא מספרת שבהתחלה חשה אי- נוחות על 'התיוג' שקיבלה. עם זאת, יידוע הצוות הרפואי בקושי או אי-הבנה שיכולה להתעורר, יצרה תחושת ביטחון ועזרה לצוות להתייחס אליה ביותר רגישות. בהחלט נקודה למחשבה: האם רצוי ואפשר לשוחח מראש עם הצוות הרפואי על הפערים התרבותיים שעלולים להתרחש.  


*שוני חיצוני, יש מדינות מסוימות בהן הזרות יכולה לקבל ביטוי נוכח ברמה הכי ראשונית של נראות.
לדוגמא: נוריה שילדה במדינה באסיה, מתארת שלהיות בהריון הבליטה מאד את הזרות והבולטות שלה במרחב הציבורי. ברמה הרגשית, הגוף הרגיש עוד יותר כבד וגדול בהשוואה לנשים המקומיות.
 

*שוני ביחס לנשים בהריון, לידה ואימהות הוא בעל היבטים רבים ומגוונים ובלתי אפשרי להקיף את כולם. למשל: מה הציפיות מאישה הרה, כמה זמן נהוג לקחת "חופשת" לידה, יחס בנוגע לחינוך ביתי, מעורבות בני/בנות זוג וחלוקה בנטל, יחס להנקה, ועוד המון אחרים. היבט מרכזי שחזר בשיחות שלי עם נשים הוא שהתרבות הישראלית שמה במרכז ערכים של משפחתיות ולידה ויכולות להיות לכך השלכות רגשיות משמעותיות. המרחק מישראל יכול לעודד הקלה מהציפיות והלחץ המופעל מהסביבה. 

 

לדוגמא: אישה ששמה שלי סיפרה שבמדינה בה היא נמצאת, נשים רבות בוחרות ללדת בגיל מאוחר יחסית. השוני ההשוואתי הזה, איפשר רגיעה מסוימת וכמו אישור ש"זה בסדר" לקחת את הזמן עם הכניסה להריון.

 

*קושי בביסוס תחושת בטחון עם מישהו לא ישראלי. נשים מתארות תחושה שקשה "לקלוט" מי הבנאדם מולי. לכן, לפעמים היכולת ליצור קשר, לסמוך ולבטוח הוא תהליך איטי יותר. בכלל, להיות ישראלי בחו"ל יכול להיות דבר מורכב בפני עצמו ולהציף פחד וחשד. חשש ריאלי או מופנם יכול להתעצם בתקופות מסוימות כמו למשל בלידה בזמנים בהם יש הסלמה בסכסוך הישראלי פלסטיני.

 

6. 'גישה טבעית' לעומת 'גישה התערבותית'. בהכללה, יש מדינות רבות בחו"ל (בפרט באירופה) בהן יש פחות בדיקות במהלך תקופת ההריון לעומת בישראל. התגובה לכך היא משתנה. נראה שמיעוט הבדיקות לעומת הארץ מרגיע חלק מהנשים ועוזר להן לבסס ביטחון בעצמן, בגופן ובהתפתחות הטבעית והבריאה של ההריון.
 

לדוגמא: גלית היא אמא ל5 ילדים וילדה במספר מדינות שונות. היא משתפת שהגיעה להריון הראשון עם רשימה של בדיקות הנעשות בישראל וליוותה אותה חווייה כללית של מתח נפשי. כשהבינה שהנהלים שונים מאד איפה שנמצאת, היא וויתרה על הרשימה עמה הגיעה ולדבריה גם תחושת המתח שליוותה אותה, נרגעה. היא הצליחה להתמסר לחווית ההריון ולסמוך על עצמה ועל הצוות הרפואי שטיפל בה. לדבריה, החוויה הראשונית הזו השפיעה באופן משמעותי על הבחירות בלידות הבאות שלה ועל גישתה הכללית בגידול ילדיה.
 

לעומת זאת, יש נשים שמיעוט הבדיקות מעלה התמודדות לא פשוטה וחרדה. יש נשים שיכולות ובוחרות לטוס לארץ כדי לבצע בדיקות מסוימות שלא נגישות להן במקום מגוריהן. כמו כן, יש נשים שבוחרות לקנות מכשיר אולטרסטונד בייתי וזה עוזר להן לחוש יותר ביטחון וחיבור לעובר (אלו כמובן הצעות פרקטיות שיכולות להיות במקביל לתמיכה רגשית).
 

*פער בין גישה "טבעית" / "התערבותית" בהריון לעומת בלידה עצמה. יש נשים שחוות קושי מול מיעוט בדיקות בהריון אבל במהלך הלידה הגישה, הטבעית דווקא 'עובדת לטובתן'.
 

לדוגמא: יהודית משתפת שלאחר הריון אותו ליוו חששות רבים בגלל אותה "גישה טבעית" ומיעוט בדיקות יחסי, היא עברה לידה חיובית ומעצימה בזכות היחס של הצוות המיילדותי. ההתייחסות ללידה הייתה לא כאל אירוע רפואי, היולדת יולדת לבד והצוות שם רק כדי לשמור ולסייע במידת הצורך. גישה זו עזרה לה לחוש מועצמת ובטוחה יותר בזמן הלידה.
 

7. המרחק מהארץ בתקופה שסביב הלידה. הצורך בהורים, משפחה או חברים קרובים ליד, שיפגשו בתינוק.ת החדש.ה, שיקחו חלק בחוויה הכ"כ משמעותית הזו- הוא צורך מובן ובסיסי. המרחק מהארץ יכול להוסיף עוד יותר על הבדידות המתרחשת באופן נורמלי בתחילת האימהות. היעדר עזרה ותמיכה הוא קושי משמעותי גם בהיבט הפרקטי.
 

עם זאת, לצד הקושי, למרחק מהארץ יכולים להיות היבטים חיוביים. יש שהקרבה למשפחה ומבקרים אחרי לידה היא התמודדות מורכבת והיכולת להתרכז בעצמן ובמשפחתן הגרעינית היא מבורכת. נשים מספרות שהתמודדות עם לידה במרחק מהמשפחה חיזקה את תחושת העצמאות והביטחון שלהן בעצמן וביכולת ההורית שלהן.  
 

לדוגמא: גלית משתפת שעזבה את הארץ בתקופה בה היא ובן זוגה ניסו להיכנס להריון. המרחק מישראל הפחית מאיזשהי חווית לחץ בנוגע ליכולתם לעשות זאת. היה פחות חשש שישאלו האם היא בהריון או יסתכלו וינסו לראות אם יש סימן להריון. היא מתארת שהמרחק איפשר התכנסות פנימה וחיבור הדרגתי לאיזשהו "קול פנימי" ו"קול זוגי" מבוסס וחזק יותר.
 

8. חוויה של 'משפחתיות', קרבה ותמיכה רחוק מהמשפחה המורחבת. אתן כמה דוגמאות לכך:  
 

*דרך רקימת קשרים עם נשים בסביבה:  נראה שברוב המקומות יש קבוצת פייסבוק איזורית של הורים/אימהות בינלאומיות או ישראליות. בקב' פייסבוק יש פוטנציאל לתמיכה, היכרות ורקימת חברויות גם מחוץ למרחב הוירטואלי. הן יכולות להיות מאגר ידע עצום, מקום לשאול שאלות ולהתייעץ נשים שעברו חוויה דומה. כמו כן, ברוב הערים יש יוזמות מקומיות כמו קב' אימהות אחרי לידה/ קב' הנקה/ קב' "סירי לידה" (שמבשלות אוכל ליולדת לאחר הלידה) ועוד.
 

*בעזרת הצוות הרפואי המטפל. לקשר האנושי יש יכולת לעשות שינוי בעת לידה ואולי אפילו יותר כאשר אישה יולדת לבד ו/או במדינה זרה. במדינות מסוימות יש אפשרות להכיר את הרופא והצוות המטפל לפני הלידה, דבר שיכול לתרום מאד בביסוס חוויית הביטחון בלידה עצמה והתחושה שאת "בידיים טובות".

*לפעמים, במזל, נתקלים באנשים טובים בדרך. לדוגמא: דורית ומשפחתה היגרו למדינה חדשה בשלב מאוחר מאד בהריון שלה. ללא תמיכה ועזרה בנמצא, דורית נשארה לבד בבית החולים לאחר הלידה בעוד בן זוגה היה עם בתם הבכורה בבית. דורית מספרת שאחרי הלידה, האחות נכנסה לחדר והגישה לה לאכול. התינוק בכה והאחות הרימה אותו, שרה לו וביקשה מדורית לסיים לאכול בנחת. דורית משתפת שהמחווה הפשוטה לכאורה הייתה לה משמעותית מאד, בעזרתה היא הרגישה שרואים אותה והיא חשה בנוכחות אימהית בעוד אמה נמצאת רחוקה ממנה.
 

דוגמא נוספת: ורד ובן זוגה עברו למדינה חדשה בשבועות הראשונים של ההריון שלה. באחד הערבים ורד חשה כאב וניגשה לבית החולים לבדיקה. היא מתארת איך בנקודת המשבר הזו, פגשה בדמות מהצוות הרפואי שהייתה חמה ואמפטית כלפיה "כמו אמא". משהו במפגש עמה הרגיע והפיג את הבדידות שחשה במקום החדש והזר ההוא. זה היה עוצמתי עד כדי כך, שזה עזר לה לדבריה להתחבר לתחושה של תקווה ואמונה ביכולתה להפוך לאמא.
 

*ליווי בעת לידה: נשים רבות בוחרות לקחת דולה דוברת עברית/אנגלית, שדוברת גם את השפה המקומית ותוכל להוות תמיכה ולתווך בעת הלידה. ליווי של דולה נראה עוד יותר משמעותי כאשר זו מדינה זרה, כשהיולדת אינה דוברת את השפה או במדינות בהם אין מספיק דגש על האוטונומיה של היולדת וזכויותיה.

 

9. דגש על חשיבה בנוגע להתארגנות ותמיכה לאחר הלידה:

מה יהיה אחרי הלידה הוא משהו שלא תמיד מקדישים לו את ההיערכות המתאימה. יש הרבה שיח על הכנה ללידה אך לא מספיק על "החיים שאחרי". אך זה מצריך מחשבה והיערכות, אולי אפילו יותר כאשר גרים בחו"ל, כאשר הבדידות והיעדר התמיכה נוכחים ומשמעותיים יותר. נשים מתארות כי חוסר הכנה ובניית מערך תמיכה משמעותי לאחר לידה, השפיע לרעה על מצבן הנפשי.
 

*חשוב לבדוק מה קורה לאחר הלידה ע"פ נהלי ביה"ח: האם המלווה יכול ומורשה להישאר עם היולדת לאחר הלידה ולכמה זמן? האם יש תינוקייה? איזה תמיכה קיימת לאחר לידה מטעם בית החולים (סיוע אחות, יועצת הנקה, עו"ס וכו')?  
 

הערה חשובה בהקשר זה: מסיפורים של נשים בהן בן הזוג לא הורשה להישאר אחרי לידה מסיבות שונות בינהן קורונה, היו שכתבו מכתב להנהלת בית החולים והצליחו לקבל אישור מיוחד לליווי של בן זוג. בדומה, יש נשים שעקב הרעה במצבן הנפשי לאחר לידה, קיבלו אישור מיוחד עבור משפחתן לטוס לארץ מגוריהן בחו"ל. לכן, במידה ואת במצב דומה, יש אולי אפשרות לקבל את התמיכה לה את ראויה ולא להיות לבד בזה (גם במציאות מוטרפת כזו).
 

*כמה זמן לאחר הלידה משתחררים הביתה? יש מדינות בהן לפי הנהלים, במידה והכל כשורה, האישה משתחררת הבייתה שעות ספורות לאחר לידה. על אף שזה יכול להיות משהו חיובי למשפחות מסוימות, זה מחייב התכוננות פיזית ורגשית מראש.
 

*מי יהיה עם הילד/ים הגדולים? משהו שמטריד ומאתגר הרבה משפחות בחו"ל שצריך להיערך לו.
 

*כשהמשפחה המורחבת מגיעה לאחר הלידה מישראל: משיח עם נשים עולה שיש צורך בתיאום ציפיות מראש עם המשפחה שמגיעה. חשוב להקדיש מחשבה היכן המשפחה תגור ומה יהיה הכי נוח ונכון עבורכם (גם כאשר יש חדר נוסף, זו לא תמיד ההחלטה שתהיה הכי מתאימה לצרכים שלכם).

 

עלול להיות מתח בין הצורך בעזרה לבין רצון "לארח" או "להנעים" את השהות של הסבא-סבתא. בנוסף, לפעמים הם לא יוכלו לספק את העזרה לה הייתם מצפים לקבל בישראל ואולי בדברים מסוימים יהיו תלויים בכם כאשר בד"כ עצמאיים. טיפ מנשים שהיו בסיטואציה זו: להכין רשימה מראש של מקומות להזמין מהם אוכל, טלפון למונית, סופר קרוב וכו' כדי שלא תצטרכו להתמודד עם זה לאחר הלידה.

 

*עזרה חיצונית לאחר לידה: לחשוב אם יש צורך בעזרה בתשלום כמו עוזרת או מטפלת אפילו לשעה/ שעתיים ביום. במדינות מסוימות אפשר לקבל סיוע מהמדינה לאחר הלידה, בצרפת קוראים לה "אישה חכמה" והיא אחות שמגיעה הבייתה לתמוך באישה מבחינה רפואית ובטיפול בתינוק. במקומות מסוימים סיפרו שקיבלו עזרה אפילו בניקיון הבית או בעשיית שיעורים עם הילד הבכור. 
 

*תמיכה נפשית פרטנית/קבוצתית לאחר לידה מסובסדת ע"י המדינה במקומות מסוימים.  
 

*לארגן מראש טלפונים של תמיכה נוספת בעברית למקרה שתזדקקו לה כמו: יועצת הנקה, ליווי רגשי וכו' ולשקול ליצור איתן קשר מראש כדי שאם תצטרכי, כבר דיברת איתן ומצאת שיש התאמה בינכן.

 

10. רשימה של פרטים לשקול לבדוק לפני הלידה (יכולים להשתנות מאד בין מדינות ובין ביה"ח):
 

  • בחירה בביטוח בריאות ואילו אופציות הוא נותן לך לגבי לידה, תנאים ותשלום

  •  בחירה במערכת בריאות פרטית לעומת ציבורית וההבדלים בינהן בסביבת מגורייך

  • בירור נהלי בית החולים הספציפי לגבי לידה, התערבויות בלידה, יחס ליולדת וטיפול לאחר לידה

  • אופציה וגישה לגבי לידת בית במקום מגורייך (למשל, בהולנד זוהי הנורמה)

  • מעקב הריון - אילו בדיקות קיימות במקום מגורייך (לעומת הבדיקות בישראל), אילו בדיקות חיוניות ספציפית לך ואת רואה לנכון לקיים, אילו בדיקות מסובסדות.

  • נהלי ביה"ח בגישה למתן אפידורל: האם ומתי ניתן להשתמש באפידורל, סוג אפידורל ואפשרות לתנועה עם אפידורל.

  • האם מורשים מלווים בלידה ומהו מספר המלווים המותר?

  • אחרי הלידה- מי מורשה להישאר עם היולדת לאחר הלידה ולכמה זמן?

  •  מתי משתחררים הביתה לאחר הלידה?

  • מי איתך בלידה- רופא או מיילדת midwife ?

  • האם ניתן להכיר מראש את הרופא/ הצוות הרפואי שיהיה איתך בלידה?

  • האם ניתן להיות בקשר ישיר/ טלפוני עם הרופא המטפל לאורך ההריון?

  • האם ניתן להיות בקשר ישיר עם המיילדת/אחות מעת תחילת הצירים?

  • האם יש תינוקייה?

  • האם יש אפשרות לביות מלא?

  • מה להביא לבית החולים? (מדינות כמו בארה"ב בהם צריך להביא הכל מהבית כמו בגדים לתינוק, חיתולים וכו').

  • בירור נהלים של רישום היילוד בישראל.

  • בירור נהלים של רישום היילוד במדינת המגורים. 

  • בירור לגבי ברית מילה בחו"ל במידה ויש רצון בכך.

  • אפשרויות לתמיכה ועזרה לאחר לידה (מסובסדות/ פרטיות/ דוברות עברית)

המאמר הינו חלק מפרויקט שמובילה שי שנער, מטפלת באמנות (MA) ומוסמכת B.O.T. 
עוסקת בטיפול וליווי רגשי לנשים, ילדים, נוער והורים אונליין ובקליניקה באיזור ברצלונה. 

אפשר לראות עוד פרטים ב www.shayshinar.com

וליצור קשר בוואטסאפ- 0544995656 או במייל shayshinar@gmail.com
להצרפות לקבוצת פייסבוק "הריון ולידה בחו"ל"